אובדן הורה זה לא רק רגש — זה רעידת אדמה זהותית

אובדן הורה — איך מתמודדים עם הריק

גם אם היית בן 50, אתה עכשיו "יתום". זה תפקיד שאף אחד לא הכין אותך אליו.

אם יש לך מחשבות לפגוע בעצמך — תפנה מיד: ער"ן 1201 · במצב חירום: 101 · סה"ר (צ'אט): sahar.org.il

השורה התחתונה

אבל אינו תהליך לינארי. אתה תרגיש בסדר ביום אחד ומפורק ביום הבא — וזה נורמלי. הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהכיר ב גודל האובדן, גם אם החברה ממהרת לחזור לסדר היום.

הצעדים

1. תכיר באובדן בלי להמעיט

"היה לו זמן טוב", "הוא היה חולה", "הוא היה זקן" — כל אלה אמת, אבל לא מבטלים את האובדן. אבא או אמא הם הקשר הראשוני שלך לעולם. גם אם זה היה מורכב — סיום של 50 שנה זה רעידת אדמה. תרשה לעצמך עצב מלא.

2. תיתן זמן — לא 3 שבועות

בישראל יש 7, 30, שנה. הם לא מקריים — הם מסמלים שלבים. אבל המציאות: רוב האבל נמשך 6-18 חודשים. אם בחודש 4 אתה עדיין מתאבל קשה — זה נורמלי. אל תסביר את עצמך.

3. תחזור לפעולה לאט

במחקר על אבל מצאו שאנשים שחזרו לעבודה מהר מדי (בתוך שבוע-שבועיים) סבלו יותר זמן. חזרה הדרגתית — שעה ביום, אחר כך 4, אחר כך מלא — מאפשרת עיבוד בלי הצפה.

4. תזהה אבל מורכב

90% מהאנשים מחלימים מאבל בעצמם תוך שנה-שנתיים. אם אחרי שנה אתה עדיין לא מתפקד — לא יוצא מהבית, לא מצליח לחזור לעבודה, רעיונות אובדניים — זה אבל מורכב. מצריך טיפול ייעודי.

5. תזכור — אבל לא מיוחל

אתה לא צריך "להתגבר" או "להמשיך הלאה" כאילו זה לא קרה. אבל בריא הוא לשלב את האובדן בחיים שלך — לזכור, לדבר עליו, לא להעמיד פנים שזה לא היה. הקשר ממשיך, גם אחרי שהוא לא פיזית.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח להתמודד?

אין תשובה אחת. רוב האנשים מרגישים שיפור משמעותי תוך 6-18 חודשים. שלוש שנים זה עדיין בטווח הנורמלי. מעבר לזה ועם פגיעה בתפקוד — שווה טיפול.

יש קבוצות תמיכה?

כן. ארגון "צלע" (ילדים בוגרים יתומים מהורה) ועמותת "תמיד" מציעים קבוצות תמיכה. בקופות החולים יש לעיתים קבוצות אבל. שווה.

מה אם הקשר היה רע?

אבל אחרי קשר מורכב לעיתים קרובות יותר קשה — כי יש גם אבל על מה שלא היה. שווה טיפול קצר (8-12 פגישות) לעיבוד.

רוצה ליווי שיהיה איתך לאורך הדרך?

נפש — תמיכה רגשית בוואטסאפ, בעברית. 45 דקות חינם, בלי כרטיס.

דבר איתי בוואטסאפ →