מתי כדאי ללכת לפסיכולוג

אם אתה קורא את זה, כנראה שמשהו לא בסדר. אולי אתה מרגיש עצוב, חרוד, חרד או פשוט מוצא עצמך תקוע בדפוסים שלא משתנים. או שמישהו קרוב אליך אמר לך 'אולי כדאי ללכת לפסיכולוג', וזה הרגיז אותך או הרתיע אותך.

החדשות הטובות: זו החלטה שכל אדם בוגר יכול להיות גאה בה. הטיפול הפסיכולוגי לא עדות כשל – זה כלי לבניית חיים טובים יותר. במאמר הזה נעבור ביחד על סימנים ברורים שמראים שזהו הזמן, איך בוחרים מטפל שבו תשתחק, ומה בדיוק קורה בטיפול כדי שלא יהיה לך פחד מהלא-ידוע.

סימנים שמעידים על צורך בעזרה מקצועית

ישנם כמה דגלים אדומים שכדאי לא להתעלם מהם. ראשית, אם אתה חווה כאב נפשי שמשפיע על יכולתך לעבוד, ללמוד, לשמור על יחסים או לטפל בעצמך (שינה, אכילה, היגיינה) – זה סימן שאתה צריך תמיכה. שנית, אם אתה עוקב אחרי דפוסים חוזרים ונשנים שאתה לא יכול לשנות בעצמך – דירוג עצמי קבוע, התחמקות מעבודה או אנשים, או כעס שמתפרץ ללא שליטה – אלו תחומים שבהם הטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול להוכיח יעילות רבה.

שלישית, אם אתה חוויה אירוע טראומטי, הפסד משמעותי, או דיכאון שנמשך יותר משבועיים, אל תחכה. רביעית, אם עולים לך מחשבות שליליות אינטנסיביות – במיוחד אם יש בהן רעיונות של פגיעה בעצמך – זה מצב דחוף, וכדאי להתקשר ל-ERAN בטלפון 1201 ליעוץ מיידי.

בחן את עצמך בשאלה הזו: האם הדבר הזה משפיע על חיי בדרך שלא אוכל להמשיך בה?

איך בוחרים את הפסיכולוג או הפסיכולוגית הנכון/ה

לא כל מטפל מתאים לכל אדם. זה לא בעיה – זה סמן של הבחירה החכמה שלך. התחל בזהות את סוג הטיפול שאתה מחפש: אם אתה זקוק לעזרה עם דפוסי תשובה ודומיננטיים (כמו חרדות, דיכאון, התנהגויות שזקוק להן), CBT היא בחירה מוכחת. אם אתה מתקשה עם רגשות אינטנסיביים ו-DBT (dialectical behavior therapy) אולי מתאימה לך יותר. אם אתה מחפש טיפול יותר מקוון וקיבול, ACT (acceptance and commitment therapy) עשויה להיות המסלול.

חפש מטפל שיש לו רישיון תקף מהמועצה הישראלית לפסיכולוגיה. שאל אם יש לו ניסיון בתחום הספציפי שלך (דיכאון, חרדה, יחסים, טראומה). אל תיבחם – ערך את ההפגשה הראשונה כ'פגישת ייעוץ': יש לך זכות להיות בנוח, להבין את גישת המטפל, ולהחליט אם זה מתאים. אם לא הרגשת קשר או הבנה בהפגשה הראשונה, זה בסדר לחפש מישהו אחר.

מה בדיוק קורה בטיפול: שיטות שפעל

טיפול טוב לא מדבר בלבד. בטיפול CBT, למשל, אתה תעבוד על שלוש שכבות: המחשבות שלך, הרגשות שלך, וההתנהגויות שלך. אחת מהטכניקות הבסיסיות היא 'cognitive restructuring' – זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות ובחינתן בראיות ובהיגיון. אם אתה חושב 'אני כישלון מוחלט' כי טעית בפרויקט בעבודה, אתה תלמד לבחון את הראיה ולשנות את הקביעה הזו למשהו מציאותי יותר.

אם אתה סובל מחרדה או פניקה, המטפל עשוי להשתמש בטכניקה של 'defusion' – שזה כשאתה לומד להתרחק מהמחשבה בחרדה ('המחשבה הזו מגיעה, אבל היא לא אמת') בדל מלהילחם בה. או ב-TIPP – שזו טכניקה של טיפול קצר בטראומה שמשתמשת בלחץ כדי לנטרל תגובות פניקה.

'Behavioral activation' היא שיטה נוספת: אם אתה מדוכא, אתה מרגיש אתלטי לעשות דברים, אז הטיפול יעזור לך לתחזוקה בעשיית פעולות קטנות (פשוט קום מהספה, לך לקנות כריך) שלאט לאט מקטינות את הדיכאון.

צעדים מעשיים: מה לעשות עכשיו

אם החלטת שזה הזמן, הנה מה תעשה בהקדם:

1. בדוק אם יש לך ביטוח רפואי או כיסוי בחברת ההשכלה שלך. רבות מ-הם כוללות שעות פסיכולוג.

2. חפש באתר המועצה הישראלית לפסיכולוגיה (http://www.psychology.org.il) רשימה של מטפלים מורשים בעיר שלך.

3. תקשר או שלח הודעה ל-2-3 מטפלים וברר: עלות, אפשרות בטלמרפיה (אם זה עדיף לך), והשאל אם הם מקבלים מטופלים חדשים.

4. בהפגישה הראשונה, עשה רשימה של הדברים שאתה רוצה לעבוד עליהם. זה עוזר לשניכם.

5. תן לטיפול זמן – לפחות 6-8 שיעורים לפני שאתה מחליט אם זה עובד. שינוי לא קורה בין לילה, אבל הוא כן קורה.

שאלות נפוצות